אב"י הנחל - מכתב קלו'

מחמד עיני מר ז.שזר המתאבק ומתייגע לרכוש החיים טובים של הצדיק
המעורר מהשינה את כל בני אדם שישנים את ימיהם ע"י מעשיות משנים קדמוניות
שכל ע" פנים של תורה נמשכים משם. אשרי חלקו שזכה לזה שלום וחיים טובים!

יש צדיק אמתי שזוכה לחיות חיים טובים שאין בהם שום חסרון, והוא דייקא נראה כחרש מחמת שאינו שומע כלל שום קול של זה העולם, כי כל הקולות של זה העולם כולם הם רק מן חסרונות, כי כל אחד ואחד צועק על חסרונו, ואפילו כל השמחות שבעולם הוא רק מחמת החסרון שהיה חסר לו ונתמלא לו. וע"כ הוא נקרא חרש כי אצלו אינו עולה זה העולם כלל שישמע החסרון שלהם. וחיים טובים שלו הם לחם ומים אבל בהלחם ומים שלו יכולים להרגיש כל הטעמים וכל הריחות וכל המראות שבעולם וכל מיני עונג שבעולם, עד שיחיו על ידם חיים טובים באמת בלי שום חסרון!
יש גן כזה שגדלים בו פירות וגידולים נפלאים שיש בהם כל הטעמים וכל הריחות וכל המראות שבעולם. והיה כל העולם יכולים לחיות חיים טובים אמתיים ע"י זה הגן, ועל הגן הזה יש גנני שקורין אגראדניק, היינו צדיק קדוש ועליון כזה שהוא ממונה עליו ומשתדל תמיד בכל תיקוני הגן, ולפעמים בעון הדור נאבד הגנני שעל ידו היו יכולים כולם לחיות חיים טובים אמתיים ע"י הגן, והגנני הזה אעפ"י שהולך ואומר שהוא הגנני אבל העולם מחזיקים אותו למשוגע ח"ו וזורקין אחריו אבנים ומגרשין אותו וממילא אינו יכול להשתדל בתיקוני הגן, ועי"ז כל מה שיש באותו הגן בודאי מוכרח להיות כלה ונפסק מאחר שאין שם הממונה היינו הגנני, והנה אע"פ שבודאי יש צדיקים מופלגים כאלו שיש להם עשירות גדול ואוצרות גדולים ברוחניות שהם מתפארים ג"כ שהם חיים חיים טובים, אעפ"כ יכולים הקלקולים מפגמי העולם לקלקל גם אצלם הטעם והריח ושאר דברים הנ"ל, ומכש"כ שאין להם כח לתקן העולם ולהחזיר להם החיים טובים שהיו יכולים לחיות ע"י הגן הקדוש הנ"ל וע"כ כשנתקלקל גם אצלם החיים טובים שלהם אז כל תיקונם ע"י הצדיק הגדול במעלה שהוא בחינת חרש שהוא חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון כלל, והוא נותן להם לטעום מהלחם ומים שלו ומרגישין בהם כל הטעמים וכו', וגם עי"ז נתתקן מה שנתקלקל אצלם. והצדיק הזה יכול לתקן גם החיים טובים של כל העולם, והוא מודיע שעיקר קלקול החיים טובים שלהם בא להם מהמדות רעות שהכניס הבע"ד בהם. דהיינו ע"י שאין בהם אמת ומטין דין ונושאין פנים ולוקחין שוחד עי"ז נתקלקל אצלם המראה, וע"י ניבול פה נתקלקל אצלם הטעם שכל הטעמים הם טעם נבלה, וע"י ניאוף ממש ח"ו נתקלקל אצלם הריח ומזהיר אותם מאד לטהר עצמם מאלו העבירות, ואז לא די שנתתקן אצלם הטעם והמראה והריח, אף גם שזוכין עי"ז למצוא הגנני שנאבד. ואז הצדיקים הנ"ל הם מודים על האמת ומודיעים להעולם שכל התיקון של הצדיקים  הנ"ל בעצמם, וכן התיקון של כל העולם תלוי רק בהצדיק החרש.

{אב"י הנחל השלם - חלק ב' - מכתב קלו'}
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה