נאמן לבי מר ז.שזר החכם ומבין האמת מי הוא העבד הרוכב על הסוס ומי הוא השר המושל האמתי, עושה חדשות יחדש עליו שנה טובה ומאירה שיאירו שערי לבו באור הדעת של הצדיק רועה ישראל האמתי באופן שיזכה להתחיל מעתה להתקרב להשי"ת באמת ובתמים כל ימי חייו לחיים טובים ארוכים ולשלום.
כשמגיע השנה להיות נגמרת ונפסקת, היינו בחודש האחרון של השנה, הוא חודש אלול, שאז הם ימי רצון וכיסופים דקדושה, בודאי צריך להתעורר ולהתחזק מאד ברצונות וכיסופים גדולים להשי"ת, ולבקש ולדרוש ולחקור דרך לתשובה כל אחד ממקום אשר הוא שם, ולהכין עצמו לקבל הבריאה החדשה של שנה הבאה ולהזכיר את עצמו שהולך ראש השנה ה"ק, יום קדוש כזה שבא ממקום שבא משם בחידות ושירים נפלאים מאד. בכן צריך האדם לשתף עצמו ג"כ לזה, ולהתפלל בחשק והתלהבות חדש, ולהמשיך על עצמו זכות וכח האיש חסד האמת הגדול במעלה מאד, שעל ידו עיקר קיום העולם והבריאה כולה שנברא אז.
יש שני צפרים אחד זכר ואחד נקבה, והם רק זוג אחד בעולם, והשני צפרים הנ"ל נתעו ונתרחקו זה מזה עד שאין יכולים למצוא אחד את חברו וכשמגיע הלילה אז מיללין בקול יללה גדולה מאד, כי כל אחד מייל על זוגו והשני צפרים אלו מרמזים בשרשם על יחוד קודשא בריך הוא וכנסת ישראל. ויש צדיק אחד שיש לו צואר יפה ונפלא מאד, וקול נפלא מאד, וכל מיני קולות שבעולם כולם הוא יכול להוציא בקולו, היינו כי הוא יכול לכוון לעשות בקולו כמו כל מיני הקולות שיש בעולם של כל מיני חיות, ועופות ושל כל מיני כלי שיר וכיוצא בזה, וגם הוא יכול להשליך קולות, היינו שבמקום שהוא מוציא הקול לא יהיה נשמע הקול כלל, רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול: וע"יז הוא יכול להמשיך ולחבר השתי צפרים הרחוקים שנתעו זה מזה וליחדם זע"ז ולהשקיט יללתם ולגמור התקון בשלימות כי עיקר הגאולה תלוי בחיבור שני הצפרים הנ"ל.
אך מחמת שיש הבלי עולם, וזה הצדיק הנ"ל אינו רוצה להוציא שום הבל ורוח ונשימה בהבלי העולם, ע"כ הוא דייקא נראה בעיני העולם כמו שצוארו עקום, כי הוא באמת מעקם צוארו לגמרי מהבלי העולם, ואינו רוצה להוציא שום הבל ורוח בהבלי העולם, אבל באמת אין צוארו עקום כלל רק אדרבא יש לו צואר שוה ויפה מאד כנ"ל.
{אב"י הנחל השלם - חלק ב' - מכתב קלז'}
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם
כשמגיע השנה להיות נגמרת ונפסקת, היינו בחודש האחרון של השנה, הוא חודש אלול, שאז הם ימי רצון וכיסופים דקדושה, בודאי צריך להתעורר ולהתחזק מאד ברצונות וכיסופים גדולים להשי"ת, ולבקש ולדרוש ולחקור דרך לתשובה כל אחד ממקום אשר הוא שם, ולהכין עצמו לקבל הבריאה החדשה של שנה הבאה ולהזכיר את עצמו שהולך ראש השנה ה"ק, יום קדוש כזה שבא ממקום שבא משם בחידות ושירים נפלאים מאד. בכן צריך האדם לשתף עצמו ג"כ לזה, ולהתפלל בחשק והתלהבות חדש, ולהמשיך על עצמו זכות וכח האיש חסד האמת הגדול במעלה מאד, שעל ידו עיקר קיום העולם והבריאה כולה שנברא אז.
יש שני צפרים אחד זכר ואחד נקבה, והם רק זוג אחד בעולם, והשני צפרים הנ"ל נתעו ונתרחקו זה מזה עד שאין יכולים למצוא אחד את חברו וכשמגיע הלילה אז מיללין בקול יללה גדולה מאד, כי כל אחד מייל על זוגו והשני צפרים אלו מרמזים בשרשם על יחוד קודשא בריך הוא וכנסת ישראל. ויש צדיק אחד שיש לו צואר יפה ונפלא מאד, וקול נפלא מאד, וכל מיני קולות שבעולם כולם הוא יכול להוציא בקולו, היינו כי הוא יכול לכוון לעשות בקולו כמו כל מיני הקולות שיש בעולם של כל מיני חיות, ועופות ושל כל מיני כלי שיר וכיוצא בזה, וגם הוא יכול להשליך קולות, היינו שבמקום שהוא מוציא הקול לא יהיה נשמע הקול כלל, רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול: וע"יז הוא יכול להמשיך ולחבר השתי צפרים הרחוקים שנתעו זה מזה וליחדם זע"ז ולהשקיט יללתם ולגמור התקון בשלימות כי עיקר הגאולה תלוי בחיבור שני הצפרים הנ"ל.
אך מחמת שיש הבלי עולם, וזה הצדיק הנ"ל אינו רוצה להוציא שום הבל ורוח ונשימה בהבלי העולם, ע"כ הוא דייקא נראה בעיני העולם כמו שצוארו עקום, כי הוא באמת מעקם צוארו לגמרי מהבלי העולם, ואינו רוצה להוציא שום הבל ורוח בהבלי העולם, אבל באמת אין צוארו עקום כלל רק אדרבא יש לו צואר שוה ויפה מאד כנ"ל.
{אב"י הנחל השלם - חלק ב' - מכתב קלז'}
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה