אב"י הנחל - מכתב קלב'

לאהובי המשליך ומגלגל עצמו ברפש וטיט בשביל נקודת האמת
מר ז.שזר ה" עמך לא יעזבך ולא יטשך אל תירא ואל תחת

עלינו לשבח ולומר הלל שלם והלל הגדול שדייקא עכשיו בימינו אלה יש לנו רבי ומנהיג אמת קדוש ונורא מאד מאד שהוא הרפואה לכל מכותנו יהי' איך שיהיה ועל ידו יש כבר תקוה לאחריתנו אפילו להגרוע שבגרועים וכו'. כי כל מה שהחולה גדול ביותר צריך רופא גדול ביותר. ואלמלא זכו העולם עכ"פ גם עכשיו ליהנות מאורו כבר היה העולם בא לידי תיקונו בשלימות.

השי"ת שולח אחרינו וקורא אותנו בכל עת ומרמז לנו רמזים להתקרב אליו י"ת וצריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה להבין רמיזותיו י"ת. ולפעמים נתעורר האדם מאד בהתעוררת גדול להתדבק ולהתקשר להצדיק שבו תלוי כל קדושת יהדותו, רק שהבעל דבר מתגרה מאד בזה עד שגורם שנתרחק ונתגרש האדם מקדושת יהדותו למקום מדבר שממה מקום מסוכן מאד ואורב עליו לתופסו במצודתו ואז יכול לעשות דבר מבוהל ומה שנראה באמת לשגעון, ואין שום שכל אדם שיסכים לזה איך שיוכל להשיג דבר זה, אך אעפ"כ מחמת ההתעוררת אמתי שלו ה" מצליח בידו וזוכה לעבור על כל הגדרים והמניעות ולשבר את כולם עד שזוכה לגמור הדבר בשלימות.

החכמה הגדולה שבכל החכמות לבלי להיות חכם כלל, רק להיות תם וישר בפשיטות אפילו מי שיש לו מח גדול באמת צריך להשליך כל החכמות ולעסוק בעבודתו י"ת בפשיטות ובתמימות, וצריך אפילו להתנהג ולעשות דברים הנראין כשגעון כדי לעשות רצונו י"ת, כי צריכין להתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל עבודת ה" ומצותיו, ולאו דוקא בשביל מצוה ממש אלא כל דבר שיש בו רצון השי"ת נקרא מצוה. וצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות איזה רצון ונחת להש"י. וכשאהבתו חזקה כל כך להש"י אז הוא בחינת בן יקיר וחביב מאד להשי"ת, כי יש בחינת בן שהוא מחפש בגנזיא דמלכא כמו בן, ויש בחינת עבד שאין לו רק לעשות עבודתו שנתנו לו ואסור לו לשאול שום טעם וחקירה על עבודתו. אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד מה שעבד פשוט צריך לעשות, והולך וקופץ בתוך הסוללות הגדולה בתוך קשרי המלחמה ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות נחת רוח לאביו מה שאפילו עבד פשוט לא היה עושה עבודות כאלו ואז כשאביו רואה אהבתו החזקה כל כך עד שמשליך עצמו לעבדות גמור בשביל אהבתו אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן כי יש מקומות שגם הבן אסור ליכנס לשם, היינו שיש השגות שגם הבן אינו משיג אותם אבל ע"י שהבן מסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות כנ"ל עי"ז אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאין נמסר אפילו לבן, ומניחו לחפש בגנזיא דמלכא הגנוזים וצפונים ביותר, עד שזוכה שנתגלה לו בחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו, וזוכה להעלות המשפט שנפל עד התהום ולתקנו, כי זוכה להשיג צדיק ורע לו רשע וטוב לו, שזה נראה כעוות המשפט ועכשיו כשזוכה להשיג ולהבין זאת זה בחינת תיקון המשפט, ע"י רבי אמת עם תלמידים נעשין ונתתקנין כל הבחי' הנ"ל .

כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים ולבא לידי רעות גדולות ח"ו, כאשר כבר רבים נכשלו ונפלו מאד ע"י חכמתם הרעה וחטאו והחטיאו את הרבים רח"ל כי עיקר היהדות הוא לילך בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו רק אם יש בזה כבוד השי"ת יעשה ואם לאו לא, אז בודאי לא יכשל לעולם: כל עיקר תיקון העולם תלוי בזה שיתבטלו מן העולם כל דרכי החכמות הרעות והמשובשות שמהם נמשכים גם כן כל מיני כפירות ואפיקורסת, ולהתקשר באמת אל הצדיק האמת שיכול לתקן הכל אפילו בכל המקומות ובכל הענינים העוברים עלינו.

אסור לייאש עצמו רק לחפש אחר הקדושה בכל עת, ואפילו אם נדמה לו שכפי מה שיודע בנפשו נגעי לבבו ומכאוביו רחוק מאד שישיג את הקדושה אעפ"כ הוא יעשה את שלו ויחפש אחריה בכל כחו. ואפילו אם נדמה לו שגם אחר החיפוש זה כמה וכמה שנים ולא מצא עדיין ולא השיג עדיין שום מדריגת הקדושה כלל, אעפ"כ יחפש עוד ועוד עד שאם האדם חזק בזה באמת כל ימי חייו השי"ת מרחם עליו ומסייע ועוזר לו למעלה מדרך הטבע ושכל אנושי לגמרי עד שזוכה לעבור על הכל בשלום ולגמור הדבר להוציא הקדושה מהקליפות

{אב"י הנחל השלם - חלק ב' - מכתב קלב'}
נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן ♥ בִּירוּשָׁלָיִם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה